החלטה בתיק רע"א 11194/04

א.        זו בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב מיום 10.11.04 (השופטת ש' דותן) בתיק ע"ש 1051/04, בו נדחה ערעור המבקשת על החלטת רשם הפטנטים מיום 6.1.04 (הרשם ד"ר מ' נועם), בבקשה לביטול פטנט מספר 91448.

ב.        בשנת 1989 נרשם על שם המשיבים פטנט בנושא "שיטה לבניית תקרות המכילות בלוקי מילוי, ובלוקי מילוי לתקרות האמורות". ביום 2.8.96 הגישה המבקשת בקשה לביטול הפטנט, בטענת העדר חידוש לפי סעיף 4 לחוק הפטנטים, תשכ"ז-1967, והעדר התקדמות המצאתית לפי סעיף 5 לחוק. בתחילה טיפל בתיק הרשם גולדברג, אך לאחר שמיעת העדים ועם חילופי רשמים הועבר התיק - בהסכמת הצדדים - להכרעת הרשם נועם. עיקר טענות המבקשת התבססו על שני פטנטים שנרשמו בארה"ב (בעיקר פטנט המכונה שיטת מילר), ועל פרסום של חברה גרמנית בשם BASF. הרשם קבע, כי אכן יש לבטל את הפטנט "בהיקפו ובניסוחו הנוכחי" (ההדגשה במקור - א"ר). ברם, הרשם סבר כי בפטנט "אלמנטים חדשניים ובעלי התקדמות המצאתית", קרי מרכיבי יסוד בהקשר דיני הפטנטים, ולפיכך איפשר למשיבים להגיש בתוך חודשיים בקשה מיידית לתיקון הפטנט. הרשם קבע, כי כיון שסעיף 75(א) לחוק קובע כי הביטול יכנס לתוקפו רק בתום שלושים יום לאחר התקופה להגשת ערעור (העומדת על חודשיים, תקנה 191 לתקנות הפטנטים (נוהלי הלשכה סדרי דין מסמכים ואגרות) תשכ"ח-1968), עומד הפטנט בתוקפו בתקופה זו, ובתוכה רשאי בעל הפטנט לבקש את תיקון התביעות לפי סעיף 65 לחוק. הרשם התייחס לכך "שרצוי ביותר" שתיקון פטנט הנמצא בהליכי ביטול יעשו תמיד טרם החלטת הרשם, ותיקון לאחר הביטול צריך להעשות במשורה ובאורח נדיר. אך במקרה הספציפי קבע, כי:

"בנסיבות המיוחדות של העניין שלפנינו, בין היתר עקב כך שלא דנתי ולא "משכתי במושכות ההליך", וקיבלתי לידי לצורך החלטה (בהסכמת הצדדים) תיק שעמד ונדון בפני קודמי לתפקיד, הנני מאפשר תיקון לאחר מתן ההחלטה".

ג.        שני הצדדים עירערו על החלטת רשם הפטנטים לבית המשפט המחוזי (ערעור וערעור שכנגד). המבקשת טענה בערעורה, כי לרשם אין סמכות ליזום תיקון פטנט, לא כל שכן לאשר תיקון כזה מראש. לחלופין נטען, כי גם אם קיימת לרשם סמכות ליזום תיקון, נעשה בה בנסיבות שימוש בלתי ראוי. המשיבים הגישו ערעור שכנגד, ובו טענו כי טעה הרשם בכך שקיבל את בקשת הביטול, שכן קיימים הבדלים משמעותיים בין שיטת יציקת הבטון בפטנט הישראלי לבין שיטת מילר. בית המשפט המחוזי דחה את שני הערעורים. נקבע, כי צו הביטול לא נכנס לתוקף ולכן ניתן לתקן את נוסח התביעות. יתר על כן, נקבע כי לרשם סמכות טבועה להורות על תיקון פטנט, וכך נלמד גם מתקנה 72(א)(2) לתקנות, בה נקבע כי "רשאי הרשם אם ראה לנכון לעשות כן להוציא החלטת ביניים שבה יכריע בשאלות שבמחלוקת, או יתן אפשרות לתקן את הבקשה והפירוט או לנהוג בהם בכל דרך אחרת" (תקנה זו מצויה בחלק הרביעי לתקנות, אליו מפנה תקנה 107 העוסקת בסדרי הדין בבקשה לביטול). סמכות טבועה זו הסיק בית המשפט המחוזי גם בהיקש מסמכותו הטבועה של בית המשפט כפי שנקבעה בע"א 245/60 אמריקאן סיאנמיד קומפני ניו-יורק נ' לפטיט ס.פ.א. מילנו איטליה, פ"ד טז(2) 788 (אגב, אותם משרדים המייצגים בתיק דנא ייצגו את הצדדים גם שם, לפני ארבעה עשורים ומחצה). בית המשפט אף ציין שבע"ש (ירושלים) 36/81 מפעלי מתכת נען ושות' נ' לגו בע"מ (לא פורסם), קבע בית המשפט המחוזי בירושלים מפורשות כי "הסמכות הנתונה בידי הרשם ... כוללת בתוכה סמכות לבטל חלק מפטנט" (עמ' 496). הערעור שכנגד נדחה, בנימוק כי האפשרות שניתנה למשיבים לתקן את נוסח הפטנט שומרת על האיזון הראוי בין החלקים הראויים להגנה על פי החלטת הרשם, שבגינם הוגש הערעור שכנגד, לבין החלקים שלגביהם קבע הרשם כי אינם עומדים בתנאי החוק. על פסק דינו של בית המשפט המחוזי הוגשה בקשת הערעור שלפנינו.

ד.        בפנינו שבה וטוענת המבקשת, בבקשה שהעלתה כל שאפשר לטעון, כי לא היתה לרשם סמכות ליזום את תיקון הפטנט, או לבטלו ביטול מסויג. לטענתה, עיון בסעיפים 172-170 לחוק מעלה, כי תיקון הרישום ביזמת הרשם יכול להיעשות רק "כשלא נקבעה דרך אחרת בחוק זה לעשיית התיקון". כן נטען כי יש לפרש את סמכות הרשם, כטריבונל הפועל מחוץ למערכת בתי המשפט, באופן מצמצם (בג"צ 3/73 כהנוף נ' בית הדין הרבני האזורי בתל אביב, פ"ד כט(1) 449), ואין לייחס לו "סמכות טבועה". הסמכות לבטל פטנט "כולו או מקצתו" נתונה - כנטען - אך ורק לבית המשפט (לדוגמא בסעיף 182 לחוק). המבקשת מודה כי בעבר ניתנו החלטות לפיהם בוטל רק חלק מהפטנט (בקשה לביטול פטנט מס' 23799 משנת 1972, בקשה לביטול פטנט מס' 36901 משנת 1981), וניתן לכך גם אישור בית משפט (בפרשת נען, לעיל), אך שמדובר בהלכות חריגות שאין ללמוד מהן על הכלל, שכן שם דובר - מפי השופט נתן - על "חלקים חסרי חשיבות ומשקל" בפטנט, ולא כן בענייננו, כשבוטל הפטנט כולו. כן נטען, כי טעה בית המשפט המחוזי בכך שפירש את החוק לפי ההסדר הקבוע בתקנות, שכן הרשות השופטת היא הממונה על פרשנות חקיקה, ולא הרשות המבצעת - בנידון דידן מתקין התקנות. לבסוף נטען, כי גם אילו היתה לרשם סמכות להורות על ביטול חלקי או ליזום תיקון, נעשה בה שימוש בלתי סביר. המבקשת האריכה לטעון כי מדובר בנושא בעל חשיבות ציבורית ומשפטית רבה, ולפיכך שמוצדק לאפשר לסוגיה להתברר בגלגול שלישי.

ה.        (1)    לאחר עיון בבקשה ובכל נספחיה, באתי לכלל מסקנה כי אין בידי להיעתר לה. הגם שעל פני הדברים מתעוררת שאלה משפטית בעלת עניין, אין היא מצדיקה ערעור שני ודיון בגלגול שלישי בתיק. עקרונות יסוד של שיטת המשפט הישראלית בצירוף פרשנות תכליתית של הוראות חוק הפטנטים, מצביעים על כך שצדקו הרשם המלומד ובית המשפט קמא. בניגוד לטענת המבקשת, סבורני כי צדק בית המשפט קמא בקבעו כי לרשם הפטנטים קיימת סמכות להורות על ביטול חלקי, או בצורה אחרת - על תיקון הרישום.

(2)      (א)    בעיני הבסיס לכך הוא פרשנות לחוק שתיתן ביטוי לעקרונות של הגינות ותום לב, יסוד מוסד בשיטת המשפט הישראלית, ועם זאת תיתן בידי הרשם כלים סבירים וראויים למתן פתרון לסיטואציות שאינן חדות, אינן שחור ולבן. בבוא הרשם לדון בתיק ביטול, ובראותו כי לא התקיימו המרכיבים המתנים אישורו של פטנט, ולכן עליו לבטלו, אולם סבור הוא כי בתיקונים מסוימים ניתן ליתן לפטנט תוקף, אך הגון וראוי הוא כי החלטתו לא תיעצר בביטול גרידא, אלא תפתח את פתח התיקון. אינני מתעלם מטענות המבקשת באשר לסעיפי חוק הפטנטים, אך דומני שפרשנות תכליתית, שאינה מרחיקת לכת כל עיקר, מצביעה על כך שבדין נהג הרשם. "מטרת הפרשנות היא להגשים את המטרה אשר הטקסט המשפטי נועד להגשים" (ברק, פרשנות תכליתית במשפט, 132), ומרכיביה שלושה הם: הלשון, התכלית ושיקול הדעת (שם, 133). לדעתי מתקיימים שלושתם כאן.

(ב)      הלשון בסעיף 73ב' מדברת על סמכות הרשם "לבטל פטנט", בניגוד לסעיף 182 העוסק בהגנה על הפרה, ולשונו "כולו או מקצתו". גם אם אין הרמוניה מלאה בניסוח, דומני שאין כל רבותא בפירוש ש"ביטול" כולל גם "ביטול חלקי". יצויין, כי בעוד הביטול המצוי כיום בסעיף 73ב' הופיע (בשינוי) גם בהצעת חוק הפטנטים, תשכ"ה-1965 (ה"ח תשכ"ה, 98) (סעיף 71 להצעה), הצעת החוק שקדמה לסעיף 182 (סעיף 175) לא דיברה עדיין בביטול (אף שכותרתה היתה "בטילות הפטנט - הגנה על הפרה"), ולשון הביטול "כולו או מקצתו" הוספה בדיונים בכנסת. ואולם, הלשון כשלעצמה שבסעיף 73ב' סובלת בהחלט את הפירוש כי "לבטל", משמעו לרבות "לבטל חלקית". אומרת ההלכה (רמב"ם, שופטים, עדות ג', ג') בעניין עדות בדיני ממונות "אפילו אמר האחד מנה (מאה) הלוהו והשני אומר מאתיים, חייב לשלם מנה, שיש בכלל מאתיים מנה" (כלומר, המספר הגדול כולל את הקטן), וכן לענייננו - הסמכות ה"שלמה" כוללת את חלקה.

(3)      באשר לתכלית - במקרה זה דומני כי היא התכלית הסוביקטיבית והאוביקטיבית כאחת - הריהי אפשרות לביטול פטנט בעילות שבדין; ואולם, הסיטואציות האפשריות הן מרובות. התכלית היא למנוע ממי שמתיימר לבעלות על פטנט ליהנות מזכויות שמקנה פטנט כשאינן מגיעות לו; אך מנגד גם אין מקום לפגוע במי שרשם את הפטנט, אם נמצא על ידי הרשם כי באופן חלקי ישנם במה שפיתח מרכיבים העשויים להצדיק פטנט. מדוע יהא על הרשם להפעיל גרזן, אם יכול הוא לנהוג בדרך של עיפרון כחול? ואכן, כך עשה הרשם מלכתחילה בעברו בביטול הפטנט "בהיקפו ובניסוחו הנוכחיים".

(4)      ובאשר לשיקול הדעת, דומני שפרשנות הרשם ובית המשפט המחוזי משקפת שיקול דעת ראוי בנסיבות. חוזר אני לחובת ההגינות שאליה נדרשתי מעלה. ההסתייעות בתקנה 107 לתקנות הפטנטים (נוהלי הלשכה, סדר דין מסמכים ואגרות), המחילה את סדרי הדין בהתנגדות גם על החלטות הרשם בהליכי ביטול, ובתוכן תקנה 72(א) שעניינה החלטות ביניים או בעלות אופי חלקי, כפי שעשה אף בית המשפט המחוזי, אין בה פסול; אכן, אל נכון אין בה כדי לחייב את בית המשפט, ואכן כך ציטטו באי כוחם המלומדים של המבקשים מספרו של א' ברק פרשנות במשפט: פרשנות החקיקה, 347-346; וראו גם הערה 92 בעמ' 346 שם ופסקי הדין שבה. אך ניתן ללמוד מן התקנה ולהסתייע בה, וכך יש לראות את הדברים בענייננו. ראו גם בהיקש זמיר, הסמכות המינהלית כרך א', 144: "הפרשנות לסמכות, כפי שהיא ניתנת על ידי הרשות המינהלית, היא בעלת משקל רב...", ומתחזקים דבריו בקראנו אותם בהקשר "חובת ההגינות המינהלית" המוטלת על כל רשות (ראו, הסמכות המינהלית כרך ב', 674).

(5)      אין איפוא פסול ביצירתיות פרשנית שנהגו הרשם ובית המשפט המחוזי לצורך השגת תוצאה הוגנת, משנמצא כי אף ש"בהיקפו ובניסוחו הנוכחיים" בוטל הפטנט, יש בו אלמנטים של חידוש והתקדמות המצאתית העשויים לאששו אם יתוקן.

(6)      אך בכך לא תמה דרכנו: גם לשיטת הסבור שאין לרשם סמכות לביטול חלקי - ואינני סבור כך כאמור - עדיין מצויים אנו בשלב שבו לא נעשה בפועל ביטול כזה, אלא ניתנה אפשרות לתיקון והיקף הביטול ייוודע רק לאחר שלב זה, ככל שיבוא. הרשם נתן אפשרות לבקשת תיקון, קרי "תירגם" את הדיבור "בהיקפו ובניסוחו הנוכחי" שבהחלטתו, הלכה למעשה, לרשות למתן תיקון לפי סעיפים 65 ו-75 לחוק הפטנטים. עינינו הרואות איפוא, כי בפועל מדובר בבקשה לתיקון על פי סעיף 65. אכן הרשם הנחה את המשיבים ביחס לאופי התיקון הנדרש (בפסקה ט7 להחלטתו). נמצא, כי על המשיבים להגיש בקשה לתיקון ובה נוסח תביעות חדש, וזו כמובן תידון לגופה על ידי הרשם. קביעת הרשם כי "במידה והפטנט יתוקן ויצומצם בהתאם להוראות הנ"ל, עילות חוסר החידוש וההתקדמות ההמצאתית לעיל לא יתקיימו, והפטנט המתוקן יעמוד בתוקפו", איננה יכולה להיות אישור מראש כטענת המבקשת, שכן מחייבת היא בדיקה על ידי הרשם, וכפופה היא להוראת סעיף 67, לפיה תוכל המבקשת - אם תרצה - להתנגד. נמצא, כי למבקשת יהא יומה בהקשר זה.

(2)      המבקשת טוענת, כזכור, כי גם אם תתקבל הטענה שלרשם סמכות ליזום תיקונים בפטנט, נעשה בה שימוש בלתי סביר. סבורני, כי המבקשת לא הצביעה על ביסוס לטענה זו בהקשר דנא. כפי שצוטט לעיל, הרשם התייחס למקרה שלפניו כמקרה חריג, וחריגות זו מובנת על רקען של נסיבות הטיפול בתיק, ומדבריו אני למד כי אילו היה התיק נדון בפניו מלכתחילה היה מורה על תיקון הפטנט לפני ההחלטה על ביטולו. סבורני, כפי שקבע בית המשפט קמא, כי מדובר באיזון ראוי, ואינני מוצא סיבה שבית משפט זה יתערב בו. מובן מאליו כי אם תסבור המבקשת כי גם הפטנט המתוקן אינו ראוי להגנה, תוכל - כאמור - להתנגד לתיקון הפטנט.

(3)      המבקשת העלתה טענה נוספת, לפיה ביום 6.4.04 נכנס צו הביטול לתוקף, ולפיכך לא ניתן לתקן עוד את הרישום. לטענתה, במסגרת הבקשה לתיקון הפטנט ביקשו המשיבים מהרשם לעכב את ביצוע הצו, וזה נענה לבקשה בחוסר סמכות. למותר לציין כי אין בידי להידרש לטענה. בקשת רשות הערעור מתייחסת להחלטת הרשם מיום 6.1.04, ואם ניתנה החלטה מאוחרת יותר, לגביה סבורה המבקשת כי ניתנה בחוסר סמכות, אין מקום הדיון בה בבקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי.

(4)      אין בידי איפוא להעתר לבקשה.

           ניתנה היום, כ' באדר א' תשס"ה (1.3.2005).

ש ו פ ט

       /עכב

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: